קמתי ממנו, בידיעה שאין לי זמן רב עד שאצטרך לחזור למציאות "אני חייבת להתחיל להתארגן ליציאה" "כן.. אני יודע" הוא אמר לי. לקחתי את התיק שלי למקלחת וסגרתי את הדלת מאחוריי.

כשסיימתי, לבושה בחזרה, חוזרת למציאות. אוהד לא שמע אותי נכנסת לסלון ומצאתי אותו יושב על הספה לבוש בחולצה ובמכנסיים קצרים מרוכז בלפטופ שהיה פתוח ולידו כוס קפה. התמונה הזו נראתה לי כ"כ רגילה שהיה מוזר לי לחשוב שנחזור למצב הקודם שהיינו בו, בקושי מדברים, נוגעים בכלל אין על מה לדבר או נפגשים בעיקר כשהוא חוזר למושב פעם בחודש ל'סוף שבוע' כמו שהוא קורא לזה, מסרב להשתמש במילה 'שבת'.

"היי" אמרתי

"היי"

"צריך לחזור לראות אותך ככה?" הוא אמר ובקולו אכזבה מחווה בידו על הבגדים הארוכים שלבשתי.

"מסתבר.."

"טוב.. רוצה קפה?"

"אני אקח לי לדרך תודה.."

אוהד הכין את הקפה, מסביבנו הייתה דממה שכמעט אפשר היה לחוש אותה. הוא סיים להכין את הקפה סוגר במכסה פלסטיק ומניח לידי.

"אפשר בקשה אחרונה?"

"תפתיעי אותי"

"מוכן לרקוד איתי סלואו? תמיד רציתי לנסות את זה.."

"אני רקדן מאוד גרוע, אף פעם לא הבנתי מה אני אמור לעשות.."

"זה בסדר, גם אני מעולם לא רקדתי ככה"

הוא הנהן "אוקי" קם מהספה ולקח את הפלאפון שלו מהשולחן, בוחר שיר ומניח אות הפלאפון חזרה על השולחן. מהפלאפון התחילה מנגינה מסתלסלת, אוהד אסף אותי בין זרועותיו מעלה את ידיי שאתפוס לו את העורף, ומוריד את ידיו אל גבי זז מצד לצד בתנועות איטיות. זיהיתי שהשיר הוא בראשית של עידן רייכל. חייכתי מהבחירה, ממשיכה לנוע עם אוהד בקצב משלנו. מקשיבה למילות השיר בו הוא מערער על סדר הבריאה המקובל כשהוא מקדים את הקיום האהבה לפני שאר הבריאה, וגם מצר על אהבה שמחכה ויכלה להיות. הצמדתי את ראשי לכתפו נפרדת בליבי מהיום הזה.

השיר נגמר, התנתקנו אחד מהשני צעדתי צעד אחורה למרחק מקובל בין בחור ובחורה דתיים. "אז.. תודה אוהד. אני זזה" אמרתי ולקחתי את כוס הקפה שחיכתה לי.

הסתובבתי לעבר הדלת מודעת לכך שמעבר לדלת הזו הבועה מתפוצצת. פתחתי את הדלת "מוריה" שמעתי אותו קורא, הסתובבתי והחזרתי לו "אוהד" הוא התקרב אליי מצמיד אותי בנשיקה ארוכה לקיר. "שיהיה לך יום טוב".

הסתובבתי ויצאתי מהדלת כשהדלת נסגרת מאחורי.

הגעתי לתחנה עם דמעות בעיניים..

כשעליתי על האוטובוס ראיתי שאוהד שלח לי הודעה

"פנויה?"

חייכתי

"בשבילך תמיד.." החזרתי וחיכיתי לתשובה.

המסך האיר אחרי כמה שניות-

"רוצה לצאת איתי לדייט?"

הקלדתי תשובה מהירה ושלחתי מחזירה את הפלאפון לתיק מחייכת.